רד"ק על תהילים ס״ח:ז׳

מהדורה: דרך מסילה, פיורדא תר"ד

מקור תהילים ס״ח:ז׳
1 אֱלֹהִ֤ים מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרְרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃
פירוש רד"ק על תהילים ס״ח:ז׳
1 אלהים מושב יחידים ביתה. ישראל שהיו כיחידים הושיעם מהאויב וברכם והרבם והושיבם ביתה שהוא כלל בנים כמו ויעש להם בתים:
2 מוציא אסירים בכושרות. אותם שהיו אסורים בשלשלאות של ברזל הוא מוציא אותם השבויים שהיו במחנה אשור מכוש וממצרי וגם מבני יהודה:
3 בכושרות. הם הכבולים כענין קשורות כי כ"ף והקו"ף הם ממוצא אחד:
4 אך סוררים שכנו צחיחה. האסירים יצאו לריוח והצלה, והסוררים שהוא מלך אשור וחיילותיו שכנו במקום צמא כלומר כאילו מתו בצרת צמא כי מתו בלא חרב ובלא חנית: